BMI: נוסחה מ-1832 שנבנתה לספירת אוכלוסיות, לא לאבחון שלכם

בקצרה: מדד מסת הגוף פותח בשנות השלושים של המאה ה-19 כדי לתאר אוכלוסייה שלמה, לא אדם אחד. הוא לא מבדיל בין שריר לשומן ולא מראה איפה השומן יושב, ולכן היקף המותניים ויחס מותניים לגובה אומרים לכם יותר על הסיכון.

הנוסחה פשוטה: משקל בקילוגרמים חלקי הגובה במטרים בריבוע. את הרעיון הציג הבלגי אדולף קטלה בשנות ה-30 של המאה ה-19 כדי לתאר התפלגות משקל בקרב קבוצות גדולות, והשם מדד מסת גוף הוצמד לו רק ב-1972, על ידי החוקר אנסל קיז. במילים אחרות, כלי שתוכנן למחקר דמוגרפי הפך לשורה בתיק הרפואי שלכם.

קראו גם: בריאות אחרי גיל 65: הבדיקות השגרתיות תופסות את הבעיה לפני שכואב · המדד הכי שימושי בשעון שלכם הוא לא הצעדים. זה הדופק במנוחה · צום 12 שעות לפני בדיקת דם: ברוב הבדיקות זה כבר לא נחוץ

איפה המדד נשבר

שני גברים בגובה 1.78 מטר ובמשקל 92 קילו יקבלו אותו BMI של 29. האחד מתאמן בהרמת משקולות חמש פעמים בשבוע, השני לא מתאמן כלל. הנוסחה לא מזהה את ההבדל, מפני שהיא לא מודדת הרכב גוף אלא מסה. היא גם לא מספרת איפה השומן נמצא, וזה בדיוק הפרט שקובע: שומן ויסצרלי סביב האיברים הפנימיים מעלה סיכון מטבולי יותר מאותה כמות שומן בירכיים.

אנשים מבוגרים הם מקרה נוסף. אחרי גיל 60 מסת השריר יורדת גם כשהמשקל נשאר קבוע, כך ש-BMI תקין יכול להסתיר אחוז שומן גבוה ואובדן שריר. מי שמגיע לבדיקות השגרתיות ומקבל רק את המשקל ואת הגובה מפספס את זה, בעוד הבדיקות שגרתיות בגיל השלישי תופסות מדדים שהמשקל לבד מחמיץ.

הטבלה שכדאי שתהיה לכם מול העיניים

יחס מותניים לגובה הוא החישוב הזול ביותר כאן. גובה 1.70 מטר פירושו שהיקף המותניים צריך להישאר מתחת ל-85 סנטימטר. סרט מידה אחד עושה את העבודה.

איך מודדים נכון בבית

• מדדו היקף מותניים בבוקר, לפני אכילה, בעמידה זקופה ובנשימה רגילה. לא למשוך את הבטן.
• הניחו את הסרט בגובה אמצע הדרך בין הצלע התחתונה לעצם האגן, לא על קו המכנסיים.
• רשמו את המספר פעם בחודש באותו תאריך. מגמה של שלושה חודשים שווה יותר ממדידה בודדת.
• הוסיפו לטבלה את לחץ הדם ואת הדופק במנוחה. שלושה מדדים פשוטים נותנים תמונה שהמשקל לבד לא נותן.
• אם ההיקף עולה בזמן שהמשקל יורד, בדקו את התזונה ואת אימוני הכוח לפני שאתם משנים את הקלוריות.

מה כן כדאי לבדוק אצל הרופא

BMI גבוה הוא סיבה להמשיך לבדוק, לא אבחנה בפני עצמה. הבדיקות שמוסיפות מידע אמיתי הן גלוקוז בצום, המוגלובין מסוכרר, תפקודי כבד, וליפידים מלאים. דווקא שם מתגלה הפער: אפשר להיות עם BMI של 24 ועם פרופיל ליפידים בעייתי, ואז המספר הגדול בבדיקת הכולסטרול הוא לא זה שצריך להדאיג אותכם.

אותו היגיון חל על לחץ דם גבוה: מדידה אחת במרפאה אחרי נסיעה והמתנה בתור כמעט תמיד גבוהה מהמדידה בבית. שתי מדידות בוקר במשך שבוע נותנות תמונה אמינה יותר.

הגדרות המדד, ההיסטוריה שלו והמגבלות המוכרות שלו מרוכזות בערך מדד מסת גוף.

קחו סרט מידה, מדדו את ההיקף פעם אחת, וכתבו את המספר ביומן הטלפון עם תזכורת לעוד 30 יום. זה כל מה שצריך כדי להחליף מדד מ-1832 במדד שבאמת עוקב אחריכם.